ילדות ומשפחה
ב.
משפחת פירסט
משפחת פירסט הייתה משפחה מאוד מלוכדת. האחים והאחיות אהבו זה את זה והיו מאוד
מלוכדים וקשורים ביניהם.
הדומיננטי בין האחים היה אבא שלנו. הוא היה המבוגר בין הבנים ודאג לכולם. איתו
התייעצו והוא היה מעין ראש המשפחה. כדאי לציין שלאחר נישואי ההורים, משפחות בלום ופירסט קיימו ביניהן יחסים מאוד טובים.
סבא שלנו, הוגו פירסט, נפטר עוד לפני שנולדנו. הוא קבור בעיר ברטיסלאבה. איננו זוכרים
לא אותו ולא את סבתנו. משפחת פירסט חיה בברטיסלאבה לפחות מתחילת המאה ה-
18. אין לנו עדויות במה עסקו בני המשפחה
כבר אז הייתה זו עיר גדולה. סבא נולד בעיירה.BOLDOGASON איננו
יודעים דבר לגבי הוריו. סבתא, שמתה כששמואל היה בן שנה וחצי בערך, נקברה גם כן
בברטיסלאבה. ביקרנו בבית הקברות לפני שלוש או ארבע שנים. הקברים נמצאים במצב טוב
וחרטנו עליהם את כל שמות בניהם ונכדיהם שנספו בשואה.
מוצאה של סבתא מאזור נובה-זאמקי
(NOVÉ
ZÁMKY)
ממשפחת פרנק. משפחה ענפה מאוד. מרבית בניה היו בעלי השכלה
גבוהה: רופאים, עורכי-דין, מורים, מנהלי בי"ס וכמובן, סוחרים ושאר המקצועות
ה"יהודיים".
לאחר הנישואים, נולדו להם שישה ילדים. הבכורה, אלוירה
ELVIRA
, נולדה בשנת 1896. היא התחתנה עם קצין והתגרשה ממנו. לאחר זמן קצר
נישאה שנית ללאפש רוזנצויג ((LAPEŠ
ROZENZWIEG
ועברה לגור בכפר של משפחתו – פרדמיאר (PREDMIER)
. עם משפחה זו היינו מאוד קשורים הילדים וההורים. כל
המשפחה
נספתה בשואה, פרט לשתי בנות של אחד האחים, שגם הן כבר נפטרו ואין לנו מידע על
הצאצאים שלהן.
האח השני היה אבינו, ארתור (ARTUR) שנולד בשנת 1898.
הוא למד עד גיל 17 בביה"ס ובמלחמת העולם הראשונה,
גויס לצבא האוסטרו-הונגרי, שם שירת כתותחן. כשהשתחרר מהצבא בתום המלחמה התמחה אצל סוחר עצים גדול וידוע בעיר, למד את מקצוע סחר העצים וכל מה שקשור בו.
בזמנים ההם, העץ היה מאוד משמעותי בתהליכי הבנייה ובעצם בכל מערכות החיים.
האח השלישי היה הדוד לצי- לדיסלב
LACI)),
שנולד בשנת 1903. הוא ואבינו ייסדו את החברה שנקראה "האחים פירסט" (BRATIA
FÜRST)
ורכשו את המחסן והמגרש הגדול בפרבר של ברטיסלאבה שנקרא פטרז'לקה
(PETRŽALKA)
. היה זה מחסן עצים שהשתרע על מגרש גדול ברחוב
DREVENÁ
7-9
. אבא
היה המנכ"ל וניהל את הצד המקצועי- כללי. דוד לצי היה ממונה
על הפיננסים והאדמיניסטרציה. על אותו מגרש נבנה בית המשפחה שלנו, בו נולדנו.
דוד לצי התחתן בשנת 1936, עם סטלה ((SONNENMARK
STELA
ןבשנת 1939 נולדה להם בת בשם מריקה
(MARIKA)
. בשנת 1942 נתפסו ע"י הגרדיסטים הסלובקים, הוגלו לפולניה וכל
המשפחה נספתה.
האח הרביעי היה
גיולה ( (GYULA.
עליו נאמר שהיה הכישרוני ביותר מכל ילדי המשפחה, אולם בגיל 22 הוא נפטר ממחלה.
האח החמישי היה אנדור
ANDOR)).
הוא
התחתן עם פריצי ליכטנברג ונולדו להם שני בנים: פישטה-שטפן
PIŠTA))
ותומס-תומי (TOMAŠ).
בזמן המלחמה הם הסתתרו אצל משפחת איכרים באזור בו גרו . תקופה קצרה היו גם
במחנה עבודה. למזלם לא נשלחו למחנות הריכוז. כל המשפחה שרדה וכולם עלו ארצה.
דוד
אנדור נפרד מאשתו הראשונה לאחר המלחמה, והתחתן עם ברטה ((KLEIN
BERTA,
ילידת העיר פרשוב ויחד עלו לארץ בשנת 1949 והתיישבו במושב שרונה. הדוד היה
מחסנאי הכפר, ונולד להם בן – איתמר. דוד אנדור נפטר ב 1966 ודודה ברטה נפטרה ב
1982.
איתמר נשא לאישה את תמר זיו-רון מחיפה. הם גרים באבן-יהודה ויש להם שני ילדים, כיום בני 11 ו-9:
דרור – ששמו מזכיר את אנדור, ולילך .
הבת הצעירה במשפחה היא דודה לידיה-לידו (LIDO) התחתנה עם שנדור לווינגר
(SHANDOR
ׂLÖWINGER)
ולאחר זמן לא רב הם ייסדו ליד נובה מסטו, בשותפות עם דוד אנדור מחסן עצים, דומה מאוד לזה
שהיה לאבא ולדוד לצי. בנוסף הם ייצרו, רעפים לכיסוי גגות. דוד שנדור נפטר ממחלה
ממארת בשנת 1938. בשנת 1942 הוגלתה דודה לידיה לפולין, יחד עם בנה הנזי ((HANZI
שגילו היה באמצע בין הגילים של שנינו. ושם שניהם נרצחו.
חשוב להזכיר גם את דודה בלה (BELA),
שהייתה דודה של אבא והיתה היחידה שהכרנו מדור הסבים. היא היתה רווקה נצחית ולא
נישאה מעולם. מובן מאליו שכל הדאגה לה ולפרנסתה הייתה על המשפחה,למעשה אבא שלנו
קיים אותה. לגביה אנחנו הילדים היינו הדבר הנפלא ביותר שיכול היה להיות. תמיד הכינה לנו ממתקים
כאשר באנו לבקרה. אנחנו לא כל-כך אהבנו לבקר אצלה, כי למרות שהייתה רק בת חמישים, בשבילנו
היא כבר היתה זקנה. לא היה אצלה כלום, לא היו לה ילדים והיא חיה בצניעות נזירית.
לקחו אותנו אליה בעיקר, כדי לשמח אותה.
